מהי יצירה של זוגיות, ולמה חשוב לפעול בה נכון?

נבחין בין שני המושגים: יצירה וזוגיות.
יצירה זוהי בריאה, להתחיל דבר מראשיתו באופן סובייקטיבי , מתוך העולם הפנימי של האדם.
זוגיות זוהי מערכת יחסים קרובה ולאורך זמן בין שני בני זוג.

מדוע הפכה יצירת הזוגיות לדבר מורכב יותר, קשה יותר ומתסכל יותר?

בעבודתי אני מאמנת נשים וגברים רבים, מוכשרים, מוצלחים, משכילים, נאים, שמקיימים יחסים בין אישיים בחייהם. על פניו דבר אינו בעייתי בדימוי שלהם, התחומים בחייהם מטופלים לרוב. אך בתחום הזוגיות הם אינם מצליחים ליצור לעצמם זוגיות טובה, יציבה נינוחה וטבעית.
כיום בכל העולם המערבי ישנו עיכוב רב בגיל שבו יוצרים זוגיות, ישנה תופעה של רווקות מאוחרת של הורות מאוחרת ושל משפחות חד הוריות שיצרו משפחה ללא זוגיות.

ישנם כמה גורמים, אנסח כאן מקצתם:
גורם ראשון קשור למילות השיר “הייאוש נעשה יותר נוח” . בעיית האיום שבבדידות מוצאת מענה רב במסגרת התפתחות הטכנולוגיה. יש יותר דרכים להסיח את הדעת ממקומות שההתמודדות איתם מעמתת אותנו עם חשיפה רגשית עמוקה, יש לנו הרבה יותר דרכים לבדר את עצמנו בבדידותינו ואנחנו יכולים בקלות לחשוב שזה מספיק. הטלוויזיה, האפליקציות, הקלות שמאפשרת לנו לנסוע לחופשה ועוד מייצרים לנו פתחי מילוט ועוגן לפתרון הבדידות שלנו. ובכך מייצרים אשלייה שחיינו אינם בודדים.
(והמשך למילותיו של השיר: “אם למות כמו כלבה, אז לפחות שהטלוויזיה, תהיה טלוויזיה!”)

הגורם השני שהשתנה הוא ההחיבור בין אנשים. עצם החיבור עצמו. האדם שחי היום בעולם המערבי מרוכז מאוד בטיפוח האני העצמי שלו, בכל הרמות. מכיוון שהחיים המערביים נותנים בקלות את השפע שלהם לרכוש השכלה, להתפרנס בקלות יחסית, לחיות ברמה סבירה ומעלה (גם אם אין הלימה לרמת ההכנסה  שלך), האדם מחפש להראות את חיוו הזוהרים החומריים. הדגש הוא על ניראות, על חיצוניות. פחות על המקום הפנימי האמיתי שלו. ההתרכזות שלו טמונה בחיצוניות ולא בפנימיות.
הסיפוק שאדם מקבל מתגובה של ‘לייק’ יכולה לאשלות אותו בתחושת סיפוק אמיתית.

אך לא כדאי ליפול לאשליות מסוג זה. שכן המפגש הזוגי הינו מפגש הכרחי ואינו מתפשר בריפוי, בצמיחה ובהתפתחות שלמה של האדם בחיוו.
המפגש הזוגי הינו המפגש הפנימי, האותנטי, המספק והחזק ביותר שנוכל להשיג בחיינו עם הזולת ועם עצמנו.  הוא המרחב הבלתי מתפשר שלנו עם העצמי האישי שלי. כל התחמקות ממנו וכל מפלט שנפנה אליו רק תעמיק את התחושת חוסר המיצוי הפנימי שלי, גם אם האדם אינו ער לכך.

הענקת משמעות מהותית למרחב הזוגי יכולה לתת לנו את המוטיבציה שלנו לזוגיות. איפשור שלך עם מערכת זוגית, ‘מחנך’ את הנפש שלך להתמודדות עם הפגיעות החוזרת שקיימת בך ועם אנרגיית האהבה שמקוננת בך. וזאת גם השאיפה שצריכה להיות לנו.

מהו התהליך? שלב ההיכרות שהוא שלב שברירי מאוד, שהמחוייבות איננה חזקה ושפיתחי המילוט פתוחים לרווחה. אחרי שלב ההיכרות מתחיל שלב ההיקשרות.

שלב ההיכרות דורש

אחד המכשולים הגדולים נעשים כבר בהתחלה שלשני בני הזוג הפוטנציאלים אין את היכולת לשהות במקומות של היצירה. הם ממהרים, הם נלחצים, הם מתחילים לדמיין ולחשוב כל הזמן על מה הצד השני חושב, והכי חשוב רוצים מהר מהר תשובה לשאלה – הוא רוצה אותי? היא רוצה אותי?

לחץ וחיפזון, דימיון, פרשנויות, והיצמדות לשאלה האם הוא רוצה אותי הם אלה שמרחיקים בין שני הפוטנציאלים.

שני בני הזוג שנפגשו, נפגשים עם עצמם מול האחר. מול השאלה האם יאהבו אותי כפי שאני? האם אני מסוגל לאהוב כפי שהוא? האם אני מסוגל לחשוף את האני האמיתי שלי? לרוב הם חושפים את ה’אני האידיאלי’, ה’אני’ שלטענתם מביא זוגיות למקום טוב. ב’אני האידיאלי’ יש הרבה מאמץ, זיוף, שקר, ריחוק ממך עצמך, וטיפוח חוסר האמונה שלך בעצמך, באני האמיתי שלך.

1. קצב – ישנו הקצב הטבעי והנכון להכיר וליצור את המרחב הזוגי. צריך לתת לזה את הזמן שהוא הנכון לו. אין זה אומר אם זה זמן איטי או מהיר, אלא האם יש לצדדים יכולת להכיל את התהליך הנדרש, לתת לעצמך להרגיש ללא פרשנויות והסברים, לתת מקום לחששות שעולים, לראות אותם ולשים אותם במקומם. האם את יכולה להישאר במקומך ולתת לצד השני לעבור את אותו דבר? ( כן גם לגברים יש רגשות, והם מתרגשים מתהליך של יצירת זוגיות). לא לראות את עצמך דרכו, לא לבקש אישורים על מי שאת.הרבה פעמים הקצב מופר מתוך רצון להגיע לתשובה, לתוצאה , ל”מקום בטוח”. הסקת מסקנות מהירות, רצון לקבל תשובות, פענוח ופרשנויות של תנועות אצל הצד השני – כל אלה מפרות את הקצב.

כאשר הקצב מופר – מופר האיזון, מופר האמון, מופר השקט. ונוצרת היפרדות.

2. חופש – חופש לשני הצדדים להיות עם עצמם ועם הצד השני. ככל שאת יותר ישרה עם עצמך, את יותר חופשייה. ככל שאת יותר חופשייה עם עצמך האדם שלצידך מרגיש יותר בטוח איתך, ויתר נמשך אליך. החופש להיות את מביא איתו גם תוצאות מדוייקות יותר, נכונות יותר ואין את אוירת המתח השלילית, נשאר רק המתח החיובי (התרגשות).

להיות חופשייה זה להיות אחראית לחיים שלי – אם קורה לי משהו מה החלק שלי ביצירה, מהי אחריותי.
להיות חופשייה זה שאת לא משקרת לעצמך ולא מעמידה פנים.
להיות חופשייה זה לדבר דרך עצמך.
להיות חופשייה זה להתייחס לדברים שפוגעים בך.
להיות חופשייה זה שאת יודעת מי את, מכירה אותך, איך את עובדת ומה מפעיל אותך.

3. עדינות – נפשנו עדינה, נפשו של הצד השני היא עדינה עלינו לגשת אליה בעדינות וברכות כמו ביצה שאיננו רוצים שתישבר. לא לבוא מתוך מאבק ומלחמה לצד השני ולעצמך, להפוך יסודות גסים ליסודות עדינים יותר. לא לשנות אותם אלא לעדן אותם.

בכרוניקה של זוגיות – אהבה נוצרת מיחסים, לא יחסים נוצרים מאהבה. זה תמיד הרבה יותר מדוייק ויותר מבוסס. אל תמהרו להסיק מסקנות לגבי רגשותיכם, תנו לעצמכם להכיר, לשהות, לנשום, הקשר יתבסס והאהבה תגיע ותתחזק.