בדידות היא מצב חברתי-רגשי המבטא חוסר שייכות, ריחוק מאנשים או סביבת אנוש ולרוב כמיהה עזה להתחברויות עם אחרים, עקב מחסור בתקשורת או במגע גופני. תחושת בדידות היא סובייקטיבית ואינה מחייבת הימצאות לבד, אלא חיים ללא יחסים חברתיים מספקים או הימצאות בחברה שבה מרגישים שונים ומרוחקים מהאחרים.
‘פער בין רצונו של האדם למערכות יחסים חברתיות לבין קשריו החברתיים בפועל’ (Russel et al, 1980).
כיום, בדידות נחשבת למבנה ביולוגי אשר בדומה לתחושות רעב, צמא וכאב, מהווה רמז פנימי המפעיל התנהגות אשר תמנע פגיעה באדם: כפי שרעב גורם לנו לחפש אחר מזון וכאב גורם לנו להימנע מהגירוי המכאיב, תחושת הבדידות מכוונת אותנו לחפש אחר אינטראקציות חברתיות חיוניות ולהימנע מאינטראקציות בלתי מספקות.
במפגש הטיפולי, בדידות היא חלק ממנעד הרגשות והתחושות הטבעיות של האדם בדיוק כמו כעס, קנאה או עצב. חשוב לזהות אותה ולדבר עליה. צריך להבין מה השתנה בחיינו, מאיזה מקום מגיעה הבדידות ולהבין שצרכינו השתנו וצריך לדייק מחדש את חיינו. בדידות היא רגש עם המון כאב אבל היא מצביעה על הצורך הקיומי והבריא שלנו בחיבור עמוק עם הזולת. בטיפול היא יכולה להוות נקודת התעוררות משמעותית אם מדברים עליה בקול רם ובאומץ.
לבדיות לעומת בדידות
לבדיות הוא מצב שבו לאדם יש יכולת להקשיב לעצמו ולעולם, לייצר מחשבה — הלבד הוא מצב אנושי שבו אני מארחת לעצמי לחברה. הלבדיות היא מצב בו האדם נמצא לבד באופן פיזי, בעוד הסיטואציה עצמה אינה מעוררת בו תחושות של בדידות.
בבדידות, הדיאלוג הדומם “שהנפש מקיימת עם עצמה” — כשאני לבדי, ללא חברה, אבל משתוקקת לחברה ואיני מסוגלת למצוא אותה. תחושת הבדידות היא תחושה קשה. האדם שקשה לו להכיר בבדידותו, יעשה הרבה פעולות של היטמעות בחברה ובהמון, ובכך הוא מסתכן ביכולת שלו להיות הוא עצמו עם עצמו. הוא עלול לאבד את היכולת שלו לחשוב ולהיות ייחודי וליפול לתוך קונפורמיות.
וויניקוט – היכולת להיות לבד
היכולת להיות לבד היא שמו של מאמרו של וויניקוט משנת 1958 אשר דן ביכולתו של האדם להיות עם עצמו כהישג התפתחותי המבוסס על יחסי אובייקט טובים. וויניקוט טוען שהיכולת לקשר נולדת מתוך היכולת להיות לבד, והיכולת להיות לבד נולדת מקשר.
בתחילת דרכו, התינוק זקוק לקשר שמבין את צרכיו ומתחבר אליו בנוכחות מותאמת. כאשר שלב זה מתקיים בצורה מיטיבה, מגיע הרגע שהתינוק רוצה לחוות לבד, שקט, מסתור, להתכנס — לחוות עצמאות ואוטונומיה. בתוך הלבדיות הראשונית הזאת מתגבש העצמי האמיתי.
אם תנאים אלה אינם מתקיימים, אם האם חודרנית או משחררת בטרם עת, חוויית הלבד תחווה כנטישה, כאיום, דחייה, פחד מהתמוטטות — וזאת תהיה חוויה שתלווה את חייו בעתיד כחווית לבדיות שתתפרש כבדידות.
בדידות על פי האקזיסטנציאליזם
בידוד קיומי, אקזיסטנציאליסטי, מתייחס לקרע שאינו ניתן לאיחוי בין האדם לבין אדם אחר (יאלום, 2011). הוא מתייחס גם לבידוד בסיסי יותר — להיפרדות האדם מן העולם.
אריך פרום הגדיר את הבדידות כחוויה של נפרדות, תחושת חוסר אונים, ומקור ראשון לחרדה. הבדידות מוסווית תחת הסחות דעת: גשמיות, שגרה, תפקידים — להיות הורה, בן זוג, מטפל. התפקידים מעניקים תחושת שייכות, אך הריקנות יוצאת רק ברגעים של חרדה או בחלומות.
היידגר כינה זאת ‘אונהיימליש’ (מצמרר) — מצב שבו האדם מאבד את תחושת המוכרות של העולם. דווקא להיות חלק ממשהו — זה הניכור עצמו.
מערכות יחסים
הדרכים שבהן האדם נמנע מהבדידות שלו הן על ידי כניסתו למערכות יחסים — אך שום מערכת יחסים אינה יכולה לפטור מבדידות.
מרטין בובר טען שאם נכנסים למערכות יחסים רק כדי להינצל מפני תהומות הבדידות, אנו מעצימים את בדידותנו. בובר דיבר על ‘הזיקה’ — “בראשית היא הזיקה”. יחסים של “אני-אתה” הם יחסים הדדיים, של כנות, הקשבה ופתיחות. לעומת זאת, יחסים של “אני-לז” הם פונקציונליים — מתוך אסטרטגיה או נזקקות.
ויקטור פרנקל דיבר גם הוא על ה”מפגש”, וטען שהאדם לעיתים “משתמש” באחרים כדי לבטא את עצמו, במקום באמת לפגוש את האחר.
אריך פרום, בספרו “אמנות האהבה”, כתב שהבידוד הקיומי הוא הבסיס לכל החרדות. הדרך להתמודד עמו היא אהבה בוגרת: להכיר באמת את הזולת ולעזור לו להיטיב עם עצמו.
גיבוש זהות
הדרך הטובה ביותר להתמודד עם הבידוד הקיומי היא לגבש ערך עצמי וזהות איתנה. כאשר אנו מגיעים למערכות יחסים עם ערך עצמי מגובש, איננו משתמשים בהן כדי להרגיע את עצמנו או את בדידותנו.
האדם החרד מבדידותו ממלא את חייו, הופך לאדם עסוק, מתרפס על זיכרונות, תלותי, זקוק לאישור. התמזגות עם דבר גדול ממנו — קבוצה, מערכת, אידיאולוגיה — מספקת אשליית ביטחון, אך מערערת את גבולות האני.
על האדם החרד מבדידות להיות לבד, להכיר את עצמו בתוך הלבד, להיות קרוב לבידוד הקיומי — האהבה היא כלי לפתירת הבדידות.
לבירורים וקביעת פגישהמלאו את הטופס או התקשרו
–
052-4788480
לבירורים וקביעת פגישהמלאו את הטופס או התקשרו
–
052-4788480
