כיצד לקבל את עצמי ולהפסיק את המאבק הפנימי — על סבל, קבלה והיכנעות
גורמי הסבל — גוף, רגש ותודעה
ישנם הרבה גורמי סבל אצלנו בני האנוש.
הסבל שלנו נמצא בשלושה מקומות: בגוף, ברגש ובתודעה.
בגוף — תחושות מעיקות: כיווץ, נשימה קצרה, מועקה בחזה, בטן מתהפכת, יובש בפה ועוד.
ברגש — רגשות שנובעים מתסכול: כעס, טינה, קנאה, פחד, עוינות.
בתודעה — מחשבות שליליות על עצמי ועל העולם.
סבל מהתנגדות לקיום
סבל עמוק נובע מהתנגדות לקיום שלי — מצב שבו אינני מקבל את עצמי, מתנגד להיות מי שאני.
זהו מאבק פנימי שמקורו בילדות, בהשוואות, בציפיות חיצוניות וברשתות החברתיות שמעצימות תחושת חוסר שביעות רצון.
השפעות מודרניות על תחושת הסבל
בעידן של נראות חיצונית ורשתות חברתיות — האדם הופך ממחפש השראה למחפש שאינו מוצא, מחקה, מרצה, ומעמיק את הפער בינו לבין עצמו.
נוצרת תחושת פספוס, החמצה, כעס פנימי, מרדף תמידי ומאמץ מתמשך.
דפוסי סבל — פספוס, כעס, מרדף, בלבול
תחושת פספוס — חרטה על העבר, אי קבלה של מה שהיה.
כעס — “למה אני לא כזה?” “למה לא נפתחה לי הזדמנות?”. כעס שמזין תחושת אשמה.
מרדף ומאמץ — להשיג, למצוא חן, לרדוף אחרי הישגים — ניתוק מהאותנטיות הפנימית.
בלבול וקונפליקט — היסוס, התייעצות יתר, חוסר ביטחון בהחלטות.
הקבלה העצמית כמפתח לריפוי
הדרך לריפוי היא בקבלה עצמית.
אך גם כאן — לעיתים יש מאמץ: לוותר על פנטזיות, על מאבק, על הרצון לשנות את הסיפור האישי.
קבלה עצמית היא התשובה הבלתי נמנעת — אך לא תמיד קלה להשגה.
היכנעות לקיום — לא כניעה, אלא שחרור
במקום להילחם בעצמי — עליי להיכנע לקיום שלי, להרפות מהמאבק.
לא ככניעה, אלא כהבנה: “כך נבראתי, זה מי שאני”.
כשאני מפנים את ההיכנעות — הגוף מתרפה, תחושת המאבק מתמוססת, והביטוי האותנטי מתחיל לצאת.
הסביבה מגיבה לכך — נפתחת אהבה, קלות, התחברות למה שכבר יש.
הסיפור של זושא — להיות אני עצמי
פעם היה אדם ושמו זושא, שניסה כל חייו להיות צדיק גדול.
ביום פטירתו אמר לו אלוהים: “לא רציתי שתהיה משה רבינו — רציתי שתהיה זושא!”.
המסר — אין צורך לחקות אחרים.
להיות אני — זו המטרה, ומשם תבוא השלווה והקבלה.
לבירורים וקביעת פגישה
מלאו את הטופס או התקשרו 052-4788480
לבירורים וקביעת פגישה
מלאו את הטופס או התקשרו 052-4788480
